מחירי העברה בעסקה בינלאומית

המחירים הנקבעים בעסקאות בינ”ל, המתקיימות ביחסים מיוחדים, נקראים מחירי העברה בעסקה בינלאומית. מחירים אלה הם בגין עסקאות שנעשו בין צדדים קשורים או לחילופין צדדים בעלי עניין משותף, כשאחד מהם הוא תושב חוץ או שהכנסתו חייבת במס גם במדינה האחרת.

חברתינו משתפת פעולה עם חברות מובילות בישראל בתחום של מחירי העברה – צרו קשר לפרטים נוספים.

לכך נחקק סעיף 85א לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש) התשכ”א – 1961 ונקבעו תקנות מס הכנסה לקביעת תנאי שוק התשס”ז – 2006.

מדובר בכל סוגי העסקאות – לרבות מכר טובין, הלוואות, שירותים, תמלוגים, ערבויות, שכירות, חכירה ורווחי הון – שיש יסוד להחשיבן כעסקה שלא בתנאי שוק. בחלק מן המקרים, חברות מנסות לתכנן את מחירי ההעברה בתוך הקבוצה על מנת להקטין את חבות המס, בהתאמה לשיעורי המס הנהוגים במדינות בהן פועלת החברה. כך למשל ינסו חברות להקטין את רווחיהן במדינות שבהן שיעור המס גבוה יותר ולהגדיל את רווחיהן המדווחים במדינות שבהן שיעור המס נמוך יותר.

בהתאם לזאת, אחת המטרות הנבדקות כיום על ידי רשויות המס, הן אותן עסקאות בינלאומיות. הרשויות מבקשות לבדוק את יסוד העסקה, האם היא בוצעה בתנאי שוק מקובלים והאם לא נעשו מניפולציות שונות, על מנת להעביר רווחים ממדינה אחת לאחרת מסיבות הפרשי מיסוי ומיסוי בינלאומי.

במקרה בו העסקה לא דווחה במחיר השוק המקובל, נדרש הנישום לתקן קביעת מחירי העברה, קרי לסווג מחדש לצרכי מס את ההפרש בין המחיר בפועל בין הצדדים ובין מחיר השוק ולראות בהפרש זה עסקה נוספת. הסיווג האמור מייצר חבות מס נוספת, או לחילופין במקרה בו הסכומים מהווים הוצאה, הוא מייצר ניכוי מס.

במקרים כאלה המחוקק נתן ביד פקיד השומה מגוון של סנקציות להפעלה – בכלל זה שלילת הטבות המס למפעל מאושר.

תקנות מס הכנסה (קביעת תנאי שוק), התשס”ז-2006:

מס הכנסה חוקק תקנות הבוחנות אם העסקה אכן נעשתה בתנאי שוק, ולצורך כך ישנם כללים ושיטות שונות המאפשרות לבדוק האם הנישום בחר את השיטה המתאימה ביותר לעניין – אלה הם שלבי הביצוע:

1. זיהוי מאפייני ההשוואה של צד אחד – היות והעסקה נעשית בין 2 צדדים, תבוצע הבדיקה רק לגבי אחד מהם, שהוא הצד שניתן להוכיח תוצאה על פי עסקאות דומות שביצע.

2. זיהוי עסקאות דומות – זיהוין של עסקאות אשר מאפייני ההשוואה שלהן זהים, וזאת על פי מספר מאפיינים שנקבעו לשם ביצוע ההשוואה.

3. ביצוע התאמות – כאשר לא נמצאו עסקאות שמאפייניהן זהים במלואם, ניתן לבודד את המאפיין השונה ביניהן ולהעריך את השפעתו על המדד שנבחר.

4. בחירת שיטת ההשוואה, ובחינתה בקשר לעסקאות שנבחרו – ישנן מספר שיטות עבור קביעת מחירי העברה, המעבר משיטה לשיטה היא לאחר שלילת השיטה הקודמת. שיטת הדיפולט היא שיטת השוואת מחיר, ובמקרה שלא ניתן להפעילה בוחרים בין שיטת שיעור הרווחיות לשיטת חלוקת הרווח, לפי המתאימה מביניהן.